אז ד"ר, גם לי יהיה אלצהיימר?
קטגוריה: דמנציה
נוצר בתאריך: 16/05/2026
אז ד"ר, גם לי יהיה אלצהיימר?
שאלה זו אני שומע מדי פעם מבני משפחה,לאחר אבחון של התקדמות מחלת דמנציה אצל מטופל/ת.
בד"כ אני מרגיע ואומר שהמחלה אינה גנטית או משפחתית, והיא בעיקר קשורה להתנהלות של אורח חיים.
אך התשובה מורכבת יותר. אכן, יש גורמי סיכון משפחתיים שבחלקם תורשתיים. גם הם לא בהכרח יגרמו להופעת המחלה.
אז מה הבנתי? שהדמנציה מאוד מאיימת על הילדים של המטופלים הסובלים מירידה קוגנטיבית. לעיתים עולות
שאלות האם לבצע מיפוי גנטי או בעצם מספיק לבצע שינוי באורח החיים שאמצנו אולי בבית הורינו.
החלטתי להעלות נושא זה לאחר שראיתי בדף הראשון של עיתון תמונה של רץ מרתון שנושא מקרר על הגב כדי לעורר ענין בדמנציה מסוג פרונטו-טמפורל דמנציה (FTD), ולתרום למחקר למציאת תרופה למחלה זו שנתן לזהות במיפוי גנטי. גם הרץ וגם אחיו נושאים את הגן שגרם להופעת המחלה באמם בגיל 47, מחלה ממנה נפטרה בגיל 52 , וזה מה שצפוי להם, אלא אם כן תמצא תרופה.
מדובר בדמנציה עם פגיעה באונה הפרונטלית (מצח) והצדדית שתסמיניה בעיקר בהתנהגות חברתית מוזרה ובדיבור בוטה.
בדמנציה זו יש סיכון לנשאות גנטית ב- 50% מהצאצאים.
אך רוב הדמנציות השכיחות הן בעיקר בהשפעת גורמי סיכון סביבתיים, או בתהליך של הזדקנות עקב סטרס חימצוני (ראה פוסט קודם), בפגיעה בחלבונים במוח, ולאו דווקא מפגיעה גנטית מוכחת.
אז מה עלינו לעשות?
לא ממליץ על בדיקה גנטית, שברוב המקרים לא תוכיח שגן אחד הוא הגורם. ואם עושים, זה רק כאשר יש סיפור משפחתי מתאים עם גיל הופעה מוקדם.
העבודה שלנו היא להוריד את גורמי הסיכון המוכרים והידועים כגורמים לדמנציה.
נתחיל עם גורמי סיכון קרדיו- וסקולריים כמו: עישון, יתר לחץ דם, שומנים בדם, חוסר פעילות גופנית, השמנה, סוכרת, בדידות, דיכאון, קשיי שמיעה ואני מוסיף עצבות, פסימיות וחוסר אמונה.