מקל ההליכה הפך ליצירת אומנות
קטגוריה: אוטונומיה של האדם המבוגר
נוצר בתאריך: 10/04/2026
לפני כחודש נפטרה אשתו של בן דודי. אותה אישה אהובה וגיבורה סבלה מגיל 40 ממחלה נוירולוגית כרונית בשם טרשת נפוצה והיה עליה להתמודד עם התקדמות המחלה והשפעתה על איכות חייה במשך שנים רבות.
לפני שאספר על דרכה המיוחדת להתמודד, אספר בקצרה על המחלה.
ב טרשת נפוצה
ישנה פגיעה אוטואימונית (כשהגוף תוקף את עצמו) במערכת העצבים המרכזית, כתוצאה נפגעת המעטפת (המיאלין) של סיבי העצבים במוח ובחוט- השדרה, אותה מעטפת שאמורה להגן עליהם.
כתוצאה מזה נפגעת ההולכה העצבית בין תאי העצב והתקשורת ביניהם. בנוסף, יש פגיעה בתקשורת בין העצב והשריר (בעיקר שרירי הרגליים) והביטוי הוא עייפות, חולשה, נימול, תחושת שריפה, פגיעה בשיווי המשקל, הפרעות- ראיה ובעיות הליכה.
המהלך הוא של התקפים והפוגות ללא שליטה וללא וודאות מתי יגיע ההתקף, עוצמתו ומשך הזמן שלו.
ההתמודדות אינה רק פיזית נוירולוגית, אלא בעיקר נפשית וחברתית.
קיים חשש מפני אובדן הזהות מאדם בריא לחולה, פגיעה בתפקוד ומוגבלות, אובדן העצמאות ותלות.
אשת בן דודי, גרפיקאית ומעצבת במקצועה, החלה בעקבות המחלה, לפתח תחביבי אומנות. היא פסלה בעיסת נייר וציירה. כשנזקקה למקל הליכה, החליטה להפוך את מקל ההליכה הסטנדרטי המסמל מוגבלות, ליצירת אומנות. היא ציפתה אותו בעיסת נייר צבעונית ומשובבת נפש. (מצורפת תמונה)
היא הלכה עם המקל הצבעוני בגאווה ומשכה תשומת לב ומשמעות.
המקלות הססגוניים הפכו למבוקשים....
זו הייתה דרכה להתמודד עם הקושי ועם התלות.
גם כשנזקקה לכיסא גלגלים ובהמשך לקלנועית חשמלית, יצרה פסל מנייר על כיסא מצופה.
היא הייתה תמיד שמחה ומאושרת עם חיוך על הפנים. הקפידה על תספורתה ולבושה, והיה מרשימה ומטופחת.
בתקופות של ההפוגות הם נסעו לחו"ל וטיילו בלונדון עם הקלנועית, ישבו בבתי-קפה, ביקרו במוזיאונים.
כשהתקשתה כבר לפסל ולצייר, החלה לצלם.
צילומיה, אותם פירסמה בפייסבוק, היו חדים ובהירים.
היא צלמה ציפורים ופרחים, שקיעות ודימדומים, תמיד מזוית ראייה מיוחדת. בשבעת החודשים האחרונים נלחמה על חייה, אך נשארה אופטימית ועודדה את משפחתה :
" יהיה בסדר"... יהי זכרה ברוך.