הכאב כרוני (מתמשך) בגיל המבוגר - תלונה שכיחה ומאתגרת
קטגוריה: איכות חיים
נוצר בתאריך: 10/04/2026
אתחיל עם שתי אמירות מכוננות.
האחת- הכאב הכרוני הוא תיסמונת (סינדרום) שכוללת לא רק גוף, אלא גם מעורבות של מוח ונפש.
השניה-הכאב אינו רק תוצאה של נזק רקמתי – אלא חוויה מורכבת המושפעת מעיבוד עצבי (מוחי), נפשי וריגשי ותפיסה.
הבנת האמירות הללו היא מפתח לגישה הרפואית
בפרקטיקה היום יומית בגריאטריה.
חשוב לזכור: שכיחות הכאב היא גבוהה, עד 70%. הפגיעה באיכות החיים מתבטאת בירידה בתפקוד היום יומי, הסתגרות בבית, בדידות, קשיי הליכה, שינה ואכילה. דיכאון, עצב, חרדה ובעיות התנהגות ואי שקט.
רק השבוע התלוננו בסביבתי הקרובה על כאבי ברכיים, כאבי גב וצוואר, תלונות הקשורות, לדעתי, בהכנות פיזיות ורגשיות הקשורות לחג המתקרב, לשינויי מזג האויר ולתהליכים פתולוגיים הקשורים לגיל.
נתחיל עם אבחון של שלושת סוגי הכאב העיקרים.
*כאב פיזי ממוקד* קשור לתנועה, לעומס במבנה, בתשתיות הגוף, בעצמות, בפרקים ובגידים. בדרך כלל יהיה ממצא בהדמיה. למרות זאת, יתכן שלאדם אחר עם אותו ממצא לא יהיו כאבים.
*כאב נוירופתי פריפרי* קיימת פגיעה באיזור העצב שמקרין תחושות של שריפה, זרמים, נימול. למשל בפגיעה בעמוד השדרה שמקרין לכפות הרגליים וגם במחלת סוכרת עם פגיעה נוירופתית.
*כאב נוירולוגי (מוחי) מרכזי* כאב מפושט,לא ממוקד, לא תואם את האנטומיה והפיזיולוגיה. דהיינו, אין ממצא בהדמיה, ואי אפשר 'להאשים' את הגוף, המבנה והרקמות. למרות זאת, המטופל חווה כאב בדרגה גבוהה.
כפי שאמרנו הכאב הוא תיסמונת במערכת העצבים המרכזית עם רשתות עצביות ומנגנונים בעלי מימד נפשי ומימד של חוויה של
תפיסת כאב (Pain perception).
כך שאותו גירוי עצבי פריפרי שמגיע למוח הוא חוויה שונה אצל מטופלים שונים.
אצל האחד זו חוויה של אובדן וחוסר תקווה, או קשור לזיכרון של טראומה קודמת. ואצל השני הכאב קשור לאירוע שנותן משמעות לקיום הכאב. למשל, טראומה של פטירת בן הזוג או בן המשפחה בזמן מסוים.
בנוסף קיים מימד נפשי של חרדה ודיכאון שמגבירים עיבוד של כאב מרכזי ומורידים סף כאב.
תלוי גם מה משדרים למטופל
“זה לא יעבור”, “יש ממצא ויתכן שזה חמור” "נמשיך לבצע בירור וצילומים". כל אלו מגבירים כאב דרך מעגל מוחי-רגשי.
כמובן, בדידות וחוסר פעילות מגבירים כאב דרך מנגנונים נוירולוגיים של מחשבות וחוויות של משמעות הכאב, ורגשות של חוסר תקווה, איום ופחד.
*המלצות*
רוב הכאבים המתמשכים במבוגרים הם חוויות מרכזיות של תיסמונות במוח עם רשתות הקשורות ברגשות של איום ופחד, ותפיסות קודמות של האירוע .
*הדבר הראשון* יש לבצע אבחון של סוג הכאב; פיזי, עצבי פריפרי, ועצבי מרכזי. האבחון יכלול מצב קוגניטיבי, רגשי ומצב הרוח. לאחר האבחון יש לתת מידע והסבר מפורט על סוג הכאב ומתן אופטימיות והסרת הספקות.
הכאב במבוגרים, בניגוד לצעירים, לעיתים לא מדווח כלל, והביטוי יהיה חוסר תפקוד, דיכאון ואי שקט. לכן לא תמיד נמצא הסבר לכאב אבל יש להאמין שכואב לו. איכות החיים ושיפור התפקוד הם העיקר.
*מתן תרופתי* לפי עליה בשלבי הסולם נוגד-הכאב. נתחיל באקמול ואופטלגין ובהמשך נעלה לפי רמת הכאב שהמטופל חווה עד לנרקוטיקה.
בנוסף, מתן נוגדי דיכאון או נוגד חרדה לפי מצבו הנפשי והחרדתי של המטופל.
במצבים התנהגותיים יש לבחון את מצבו הקוגניטיבי ולתת טיפול בהתאם.