שימוש מושכל בתרופות 1
קטגוריה: איכות חיים
נוצר בתאריך: 11/03/2026
הבוקר, כשהגעתי לכיתת הלימוד, מצאתי צוות מד"א מסביב לאחד החברים שהתעלף והיה מבולבל. הוא נלקח למיון.
למחרת הוא סיפר שהכל קרה בגלל תרופות שנלקחו שלא בזמנם.
החלטתי לנצל את האירוע הזה ולהבהיר *במה מיוחד הטיפול התרופתי באדם המבוגר?*
בהמלצה על מתן תרופה לאדם המבוגר, נדרש מעבר לשיקול של תועלת מול הנזק, גם להתחשב בגיל ובשינויים הפיזיולוגים שחלו באדם, בתפקוד שלו, במשקלו, במחלות מהן הוא סובל, ובתרופות נוספות שהוא נוטל שלא תהיה אינטרקציה ביניהן.
האוכלוסיה המבוגרת
היא צרכנית הגדולה של תרופות. היא מהווה 10% מהאוכלוסיה, וצורכת שליש מסך התרופות המונפקות בארץ.
מה שמדהים הוא ש- 25% מסך האשפוזים במטופלים מעל גיל 80 הם על רקע של תופעות לוואי מהתרופות.
כך שמובן שלהתאים תרופות לאדם מבוגר זה כמו תפירה מדויקת של בגד חדש לפי מידה.
גם על המטופל לדעת את ההתוויה לה נתנת התרופה, ובהתאם לכך לשאול את רופאו האם צריך להפסיק אם ההתוויה כבר אינה רלבנטית. למשל מתן פוסיד (תרופה משתנת) במהלך גודש ריאתי, כי בזמן רגיעה יש להוריד את המינון, ולעבור ליום כן ויום לא, או פעמיים בשבוע.
כמובן לא להעביר תרופה אחת לשני, ולא להמליץ על תרופה לשכנה.
(למשל, לא לתת תרופת שינה לחבר שמתלונן על בעיית שינה).
יוצא איפוא, שהתאמת תרופה למטופל דורש לא רק התוויה לבעיה, אלא גם שיקול דעת מקיף בהתאם לרקע הרפואי של המטופל, והבנה בפיזיולוגיה של הגיל, וכמובן הבנה בתרופות ויחסי הגומלין ביניהן, כדי למנוע תופעות לוואי.
על המטופל להיות עירני וקשוב לשינויים החלים בגופו עקב תופעות לוואי, כמו: טישטוש ראיה, בלבול, חולשה, סחרחורת, ישנוניות ועייפות. לכן הכלל הראשון "אל תגרום לנזק". הכלל השני "תתחיל נמוך ולך לאט ובהדרגה"
Start low, Go slow
המשך הסבר על הקשר בין תרופות והגיל המבוגר בפוסט הבא.