דגשים בהליכה עם מיקוד בסיכון הקיים בירידות בהבדל מעליות
קטגוריה: מניעה
נוצר בתאריך: 11/03/2026
במסגרת "הטיול הגדול" שאני שותף בו עם חברים בני גילי, שמתי לב לחשיבות של דגשים שיש לשים אליהם לב בהליכה.
*ראשית,* ההליכה אינה רק פעולה מוטורית גרידא, אלא מורכבת מהחזרים תחושתיים (ראייה, שמיעה, כפות רגליים ותחושת מרחב כמו שיווי משקל) המגיעים למוח.
במוח המידע מעובד לתגובה הנדרשת בתנועה, למשל, להאט, לסטות, לעצור או לרוץ.
זו מחזוריות טבעית של הליכה.
*עם הגיל*, זמן התגובה התחושתית מתארך עקב ירידה בחדות הראייה והשמיעה, ושיווי המשקל. גם העיבוד במוח איטי יותר, ואנו חשופים ומועדים לנפילות.
*יש הבדל בין עליות לירידות*
*בעליות,* המאמץ הוא אירובי (ריאות ולב). הריאות זקוקות לחמצן והלב לדם
*בירידות* המאמץ הוא אנאירובי (שרירים), בעיקר מתח של בלימה והאטה.
בעליה, אם קשה אני נעצר או מאט ומאפשר ללב ולריאות לקבל דם וחמצן.
בירידה, המאמץ הוא בשריר הארבע ראשי שנמצא בירכיים, שתפקידו לבלום את התאוצה הנצברת תוך כדי הירידה, וגם יש עומס על הברכיים. כך, שאם יש בעיות בברכיים זה מקשה על הירידה. הסיכון בירידה הוא איבוד שיווי המשקל ונפילה לפנים או התדרדרות לאחור. הירידות מועדות יותר לנפילה.
*המסקנה*: מאחר והירידה מועדת יותר לנפילה, עלינו להיות זהירים ומרוכזים יותר.
בירידה במדרגות יש לאחוז במעקה ושים לב לכיוון המדרגות ולגובהן. המדרגה הראשונה ובעיקר האחרונה הן המסוכנות ביותר.
(על כן יש לשים פסי אזהרה על שתי מדרגות אלו במדרגות בבית).
*המדרגה הראשונה*, בגלל השינוי הנדרש בצורת ההליכה והאחיזה במעקה.
*המדרגה האחרונה*, יש לחזור לצורת ההליכה הטבעית, ואם נשארים באותה תבנית אז ממשיכים לרדת וליפול...
*באופן כללי, חובה ששתי הידיים תהיינה פנויות* והתרמיל יהיה על הגב, ולא בידיים. יש להסתכל קדימה ולמטה על הדרך.
יש להקפיד על תאורה בחדר המדרגות.