עזרה רפואית בהמתת חולים
קטגוריה: איכות חיים
נוצר בתאריך: 11/03/2026
זרה רפואית בהמתת חולים ידיעה שחמקה מתחת לראדר הופיעה לפני מספר ימים.
"זעם בקהילה החרדית בניו יורק על החוק של המתות החסד".
הכתבה מדווחת על אישור החוק של סיוע רפואי להמתה של חולים. מדינת ניו יורק אשרה את החוק המתיר לרופאים לסייע לחולים למות, והצטרפה לעוד 12 מדינות בארה"ב שהחוק אושר בהן. החוק מאפשר לגורם רפואי (רופא או אחות) מתן מרשם לתרופה שתגרום למטופל למות. ההגבלות הן: על המטופל להיות מעל גיל 18 , כשיר משפטית, סובל ממחלה סופנית עם תוחלת חיים צפויה של פחות משישה חודשים.
עליו להיות בסבל רב וכמובן לבקש מרצונו, לאחר שנמצא כשיר משפטית.
לכאורה, הערך המוסרי עליו נשען החוק הוא לכבד את *האוטונומיה* של המטופל. שהוא יחליט מה רצונו והעדפותיו לגבי גופו ולמנוע סבל.
נשמע טוב וחשוב שהמטופל לא יסבול, במיוחד שחייו ממילא קצרים. אך היכן *קדושת החיים* וממתי אנחנו בעלי- הבית על חיינו? וגם, הרופאים נועדו לרפא ולא להרוג?
חוק דומה נחקק בקנדה ב 2016 החוק נקרא MAID ר"ת Medical Assist-ance in Dying במאמר שהתפרסם לאחרונה בשם :*קנדה רוצחת את עצמה*
לאחר הרצה של 10 שנים נמצא כי *אחד מכל ארבע פטירות היו תוצאה של סיוע למות*. יותר פטירות כתוצאה מדמנציה וסוכרת גם יחד.
כיום החוק התרחב וכבר ביטל את הצורך לצפי של שישה חודשים למות, וגם, שהרופא או האחות יכולים להזריק או לתת רצפט שיהרוג את המטופל.
המחבר חושש שתוך שנה יתאפשר אף למטופלים עם בעיות נפשיות בלבד, ללא בעיות פיזיות, לבחור למות. אפילו מדינות כמו הולנד או בלגיה שהחוק קיים כבר שנים לא הגיעו לאחוזים דומים.
אז יש מדרון חלקלק.
גם יש לי תמיהות : איך קובעים סבל נוראי? ואולי המטופל מותש ממחלתו ורוצה למות? או בני המשפחה מחליטים מה טוב לו? ואיך מחליטים על כשירותו המשפטית בזמן מצוקה?
איך מעריכים צפי למות? כמה פעמים קיבלתי למחלקתי מטופלים שלא מתו לאחר שישה חודשים, למרות שרופאים מומחים קבעו שזו תוחלת החיים הצפויה?
והיכן טובת המטופל שחובת הרופא לשמור עליה ?
כמובן שאין לתת למטופל לסבול ועל כן קיימת רפואה פליטיבית שמטרתה למנוע סבל פיזי ונפשי ותמיכה במטופל ומבני משפחתו. ואף לתת בשעת הצורך מורפיום, אך לא על מנת להרוג.
כיום החוק בישראל מאפשר להימנע מטיפולים ופרוצדורות חודרנים שיגרמו לסבל, באמצעות חתימה על יפוי כח מתמשך או במסגרת חוק החולה הנוטה למות, במחלות סופניות.
קיימים גם אפשרות להתיעץ ברבנים במסגרות של קדושת החיים, ממכון פועה ואף מכון צהר, שנתן לפנות אליהם בעיות הלכה והם מתיעצים עם רופאים מומחים.
כגריאטר אתה עומד לעיתים קרובות בדילמות אתיות קשות של מטופלים הרוצים למות ועליך להחליט האם לקבל את בקשתם להימנע מטיפול, אך לא מתן עזרה חלילה להורגם.
אם יש לכם דילמות הרלבנטיות לקבוצה כתבו לי בפרטי.
חדש !!! ניתן להכנס גם לאתר האינטרנט שלי